כן, אני נותן לבני היהודי להאמין בסנטה. הנה למה.
בעלי יהודי. הבן שלי יהודי. גם אני יהודי - אבל לא התחלתי ככה. אני הגיע ליהדות בשנות העשרה שלי, ואילו בני נולד יהודי, בדיוק כמו אביו. הוא הולך לגן ילדים עברי, בדיוק כמו שאבא שלו עשה, גם לפני הרבה (הרבה) שנים.
ובכל זאת, שלושתנו גדלנו עם אמונה בסנטה קלאוס ואני לא עומד לקחת את זה מהבן שלי בקרוב רק בגלל שאנחנו לא מציבים עץ חג המולד מדי שנה.
יש לי מערכת יחסים מורכבת עם חג המולד, מסיבות מובנות. כשגדלנו, לא היינו דתיים במיוחד ובשבילי, חג המולד עסק בצורה מוצקה של מתנות מסנטה, קישוט שלנו עץ חג המולד, מתנות מהמשפחה, קני ממתקים, מתנות נוספות, התגנבות שוקולדים מהגרב של אבי והאם הזכרתי מתנות? סנטה היה דמות בולטת - אם לא נראתה מעבר לתחומי הקניון המקומי - בבית שלי בכל דצמבר של ילדותי.
זה כמעט לא נגמר כך. כשהייתי בת 4 נקלעתי לוויכוח על בובות עם בן דודי הבכור. היא הרגיזה לגמרי שהיא לא מקבלת את דרכה, ופתאום פלטה החוצה, "סנטה לא אמיתי! וגם לא פיית השיניים או ארנב הפסחא! ” לפני שהסתערו מהחדר וזרקו את הבובות על הרצפה.
רצתי לאמא שלי, בוכה, וסיפרתי לה מה קרה. היא הבטיחה לי שכן, סנטה, פיית השיניים ו ארנב הפסחא אכן היה אמיתי - אבל לא יכולתי שלא להטיל ספק מתמשך. זה היה חג המולד הראשון שהמכתבים לסנטה התחילו.
בנוסף להשארת חלב ועוגיות לסנטה, גם אני רציתי להשאיר פתק. אין לי מושג מה אמר הפתק הראשון הזה, אבל האמונה שלי בקסם של סנטה הוחזרה בעת חג המולד בבוקר, ראיתי שהחלב והעוגיות נשתו ונאכלו - וסנטה השאיר לי פתק תודה קטן לַחֲזוֹר!
(בסופו של דבר עשיתי את אותו הדבר עבור פיית השיניים, ובסופו של דבר כתבתי מכתבים ארוכים ומסובכים עד כדי גיחוך שבו אחותי, בשמונה שנים ממני, הוטל עליי לשמור על המיתולוגיה הייחודית של קנון פיית השן המשפחתית של סווא כאשר איבדתי את כל התינוק שלי שיניים. מעולם לא כתבתי מכתבים לארנב הפסחא, כי כפות ארנב לא יכולות להחזיק עט לכתוב אותיות בחזרה, obvs.)
בעלי סיפר לי איך, גם כשהיה ילד קטן, הוא גדל להאמין גם בסנטה.
למרות שגדל בקהילה יהודית בעיקר בניו ג'רזי, סנטה שולט בעונת החגים. אי אפשר להימנע מפניו העליזות של ניק הקדוש הזקן וליטורי שירי חג המולד בכל פעם שאתה נכנס לחנות במהלך דצמבר, שלא לדבר על העובדה שסנטה היה כל הדיבורים על הילדים הלא יהודים בבית הספר שלו שגדלו לְמַעלָה. אבל איך לכל הרוחות גורמים לילד יהודי לקנות את המיתולוגיה של סנטה? החותנים שלי מצאו פתרון די גאוני.
אתם מבינים, סנטה עוצר בבתי ילדים יהודים כשהמנוחה עוצרת במסע הלילה הארוך שלו בהעברת מתנות ילדים שחוגגים את חג המולד - מה שאומר כמובן שילדים יהודים צריכים להשאיר גזר ומים לסנטה אַיָל.
כדי לעזור לבעלי להירשם לקסם, החותנים שלי היו דואגים שהגזר נאכל חלקית, המים הלכו והכורסה במאורה שלהם. נמתח כששמיכה נזרקה הצידה כאילו סנטה הניח את רגליו כמה לפני שיצא חזרה למסירה של מתנת חג המולד. לִטחוֹן. כי כשאתה לא גדל לחגוג את חג המולד, ה -25 בדצמבר הוא עוד יום רגיל בלוח השנה.
כאשר בנו נולד, היה לנו חשוב לשמור על מסורת חג המולד הזו בשבילו, למרות שחג החורף שלנו הוא במקרה חנוכה. בשנה שעברה השארנו גזר, עוגיות (כי היי - תירוץ נוסף לאכול כמה עוגיות) וכוס מים על השיש במטבח שלנו. בבוקר חג המולד, בני ירד במדרגות ונכנס למטבח כדי למצוא פירורי גזר ועוגיות, יחד עם כוס ריקה. עשיתי גם את הצעד הנוסף של הכנת מגילה זעירה המופנית לבנו - פתק תודה משלו מסנטה, בדיוק כמו שגדלתי.
זה ממש לא משנה מה חג שאנו חוגגים בדצמבר. (ואם אני כנה, חנוכה הוא מבחינה טכנית חג ממש קטן בלוח השנה היהודי.) אבל יש בתקופה הזו של השנה משהו קסום במיוחד לילדים צעירים, לא משנה כמה מיוצר אותו על ידי מבוגרים. לאפשר לילדך לא רק להתפתח אלא לאחוז בתחושת הפליאה שלו היא משימה יקרה להורים, אחריות שאני ובעלי לוקחים על עצמינו בזהירות רבה.
אז אמנם אין לנו שדון על המדף שלנו - או א מנש על הספסל שלנו- אנחנו הולכים לתת לבן שלנו להאמין בסנטה רק כמה שהוא רוצה, ולו רק בגלל טהור (ללא פירוש) מאז המילה) שמחה, פליאה ואמונה בקסם ובעוצמה של הילדות היא מתנה שנמשכת הרבה מעבר לתקופת החגים.
היכן חברי חברי השבט? האם אתה מדבר על חג המולד או סנטה עם הילדים היהודים שלך, או שאתה פשוט מדלג על הנושא לגמרי? שתף את הסיפורים שלך בתגובות!
- קייקו זול
עורך, רשת תורמי דוברים